מלך זהב ודם, הרומן החדש של גבריאלה אביגור־רותם, מזמין אותנו לצלילה עמוקה אל תקופה מרתקת בהיסטוריה הלאומית שלנו, ימים של חילופי שלטון וחרדות. במניפה אפית מרהיבה נפרשים לנגד עינינו ימי מלכותו של הורדוס, המלך הבנאי, שקומם את בית המקדש השני ובנה את האמפיתיאטרון בקיסריה, השכיל להתנהל עם האימפריה הרומית, אך נהג באכזריות פראית בכל מי שהיה נדמה לו שמאיים על שלטונו, ובהם רבים מבני משפחתו. אביגור־רותם בראה בספר – שהוא הרומן ההיסטורי החשוב ביותר שנכתב בספרות העברית מאז מלך בשר ודם (1954) של משה שמיר – עלילה מגה־דרמטית. זו נרקמת במציאות המזכירה לא במעט את זו של 'משחקי הכס': רוחשת רוע, תככים רצחניים ותסיסות מרידה. כל אלה מסופרים מפיו של יועצו ופרקליטו של הורדוס, ניקולאוס איש דמשק, האיש שחייו נשזרו באירועים ההיסטוריים הגדולים של הזמן לאין היתר וללא תקנה. מלך זהב ודם הוא הרומן החמישי של גבריאלה אביגור־רותם. קדמו לו מוצרט לא היה יהודי (1992), חמסין וציפורים משוגעות (2001), אדום עתיק (2007) וכל סיפור הוא חתול פתאום (2013) – כולם זכו באהבת הקהל ובשבחים מופלגים של מבקרי ספרות. יגאל שוורץ